שיטות ריפוי אלטרנטיביות

תמיד לימדו אותנו שהעולם הוא לא שחור או לבן, יש עוד הרבה גוונים באמצע. אם יש משהו אחד שלמדתי בשנות בגרותי זה לא לסמוך רק על צד אחד, לא להקשיב רק למי שקבע קביעה אחת. תמיד צריך לבדוק ולחפש עוד כיוונים, עוד צדדים, עוד אמיתות. ובעיקר כשמדובר במחלות.

כשקיבלתי את האבחנה לקרוהן, עם כל הבאסה אפשר לומר ששמחתי כי סוף סוף יש לכאבים האלו שם. זו מחלה מוכרת, יש טיפולים, יש מה לעשות. וכך התחיל המסע שלי למצוא את הטיפול המתאים לי ביותר.

בהתחלה הקשבתי רק לרופאה - רופאה טובה יש לציין, אך היא לא ראתה אותי כישות אינדיבידואלית אלא כעוד מטופלת שצריכה לקחת את התרופות המתאימות לפי הסדר. ככה זה, זה הטיפול וזה מה שצריך לעשות.

בהתחלה כמובן ששיתפתי פעולה, כי איך לא? הפחידו אותי כל כך - הייתי חודשיים לפני חתונה. "מה יקרה אם יהיה לך התקף ביום החתונה?", אמרו לי האחיות במחלקה, "תיקחי את האנטיביוטיקה ואת הסטרואידים". לא שינה להן שהאנטיביוטיקה הייתה מיותרת וגרמה לי לרזות בטירוף (כי לא אכלתי ורק הקאתי, וכל זה אחרי שכבר יש שמלת כלה מוכנה ותפורה למידותיי) אגב המשקל הזה לא חזר אלי עד היום 7 שנים אחרי ואני עדיין עובדת קשה מאוד כדי להחזיר כל גרם).

בביקורת הבאה הרופאה ראתה שכל הבדיקות תקינות, ובכל זאת כדי "לשמר את המצב ולמנוע התקף" (בטוחה שיש בזה הגיון בסך הכל) רשמה לי תרופה יותר חזקה שאפשר לקחת למשך כמה שנים עד שהיא כבר לא תעבוד ואז נעלה שלב לתרופות היותר רציניות. תוך כדי היא הדגישה שאני חייבת לעלות במשקל, להוסיף הרבה חלבונים לארוחות שלי ולהיעזר במודולן (או אנשור) וללכת לדיאטנית שתסדר לי את לוח הארוחות (שזה היה דווקא ממש בסדר, רק שהבעיה היא לא רק האוכל אלא הדרך בה הגוף מפרק את החומרים שהוא ניזון מהם - ואת זה אף דיאטנית או מודולן לא יכולים לתקן).

התרופה "המשמרת" הייתה מסוכנת עבורי, גרמה לי לתופעות לוואי רציניות בכליות עם כאבי תופת ודימום בשתן. חזרתי לביקורת והרופאה התעקשה שאמשיך בטיפול התרופתי הזה כי זה היה חד-פעמי ולא משהו מוכר (הי, נעים להכיר קוראים לי שני ואצלי תמיד מופיעות תופעות לוואי נדירות). בפעם השנייה שהכאבים בכליות תקפו אותי הבנתי שני דברים חשובים: 1. אני חייבת להחליף רופאה. למצוא אחת שתנחה אותי, תסתכל על ההיסטוריה שלי ותבין אותי, ולא תתן לי הוראות כאילו אני לא מבינה בגוף שלי. 2. הגוף שלי במצב יציב, המחלה במצב שקט. כדי לשמר את זה אני חייבת טיפולים מסוג אחר. כאלו שיעבדו על הנפש והגוף ביחד.

משם התחיל המסע שלי לחיפוש אחר הטיפול הנכון עבורי, ואני מביאה כאן סקירה של הטיפולים אשר עברתי.

1. רפואה משלימה (דרך קופ"ח כללית): הצעד הראשון שעשיתי היה צעד "ללכת על בטוח". מכיוון שדרך הקופה אפשר לקבל טיפולים מסובסדים ורציתי לבחון מה נכון עבורי מבלי להוציא הרבה כסף ולחוות אכזבה. ברפואה המשלימה עברתי דרך רופאה שאבחנה את המצב שלי והחליטה שהטיפול היעיל יהיה בשילוב של דיקור ונטורופתיה. נפגשתי עם נטורופתית שנתנה לי תפריט מותאם לחולי קרוהן (זה לא תפריט מותאם אישית אלא תפריט כללי שאמור לעזור לגוף לטפל במחלה הספציפית הזו). עברתי סדרה של טיפולי דיקור, פעם בשבוע וזה היה נחמד. לא הרגשתי שזה עזר לי, לא הרגשתי שזה פגע בי. המצב הבריאותי שלי נשאר זהה ויציב, והמשכתי לחפש אלטרנטיבות טבעיות שיחזקו אותי וימנעו ממני להידרדר למצב של מחלה פעילה והתקף נוסף בשנית.

2. עיסוי שיקומי - למטפל המדהים שלי הגעתי בזכות אמא. הסתבר לי שקרוב משפחה שלה הוא מטפל ברפואה סינית כבר שנים והוא עזר להמוני אנשים להחלים ממחלות שונות. כשהגעתי אליו הוא הסביר לי שאני צריכה לעבור קודם כל אבחון אירידיולוגי (אבחון בו מסתכלים על העין) וככה הוא יוכל לדעת בוודאות מה האיברים בגוף שהתפקוד שלהם השתבש על מנת שיידע כיצד לטפל בי באופן שנכון לגוף שלי. עברתי את האבחון, התוצאות שלו הראו כשלים במערכת העיכול (כמובן) אבל גם במערכות שונות כמו הנשימה והדם. מה שקרה הוא שבעצם הודות לכל מיני סיבות שנובעות בעיקר מסטרס ואורח חיים לא נכון לי, המערכות השונות הללו פשוט הפסיקו לעבוד כמו שצריך. הטיפול הוא בעזרת שינוי תזונתי מותאם אישית על פי תוצאות האבחון האירידולוגי ובנוסף טיפול פיזי בעיסוי שיקומי. מדובר בעצם בעיסוי לאורך כל הגוף, כאשר כל פעם מתמקדים במערכת אחרת (רקמות רכות, כלי דם, עצמות). זו סדרה של 12 טיפולים רצופים, פעם בשבוע טיפול למשך 3 חודשים. הטיפול הראשון כואב מאוד! ממש מרגישים איך כל איבר בגוף כואב, וממש מרגישים איך שהכאב משתחרר תוך כדי עיסוי. אחרי 5-6 טיפולים הגוף שלי הרגיש מעולה. הרגשתי יותר ערנית, יותר חיונית, הבדיקות שלי היו מעולות ויותר טובות מאי פעם. התיאבון שלי חזר. המטפל שלי צייד אותי גם בחליטת צמחי מרפא שמתאימה לטיפול פנימי במערכת העיכול ובשילוב של הטיפולים הרגשתי שסוף סוף אני מטפלת בעצמי כמו שאני צריכה. כמו שמתאים לי. הגוף שלי והאיברים והמערכות השונות חזרו לתפקד באופן נורמלי כמו שצריך להיות. כאמור, מדובר בסדרה של 12 טיפולים רצופים, שמחזירה את הגוף למסלול תפקוד נכון וזה מספיק לכל החיים (בעיקר אם מדובר באנשים צעירים שעוברים את הטיפול). אני ממשיכה עם הטיפולים פעם בחודש כבר 5 שנים, כדי לשמר ולתחזק את הגוף בעיקר בגלל 2 ההריונות שעברתי שבעקבותיהם הגוף שלי נחלש והייתי צריכה עוד חיזוק. וגם כי זה כיף ללכת למסאז' פעם בחודש.

3. ריקול הילינג - אל הטיפול בריקול הילינג הגעתי לגמרי במקרה. זה היה לאחר שנתיים לא פשוטות מבחינה פיזית ונפשית שעברתי אחרי הלידה הראשונה שלי. נרשמתי לסדנה מדהימה שמלמדת הורים לרפא את הילדים שלהם על ידי בחינה מדוקדקת של האירועים שקרו לנו בזמן ההיריון עם הילדים. וכך נחשפתי לעקרונות של שיטת הריקול הילינג שאני מאוד מאמינה בה. על רגל אחת השיטה אומרת שכל מחלה או מצב נפשי שבו אנחנו נמצאים הם בעצם שלב של ריפוי של הגוף שהגיב לקונפליקט כלשהו. זו יכולה להיות טראומה שקרתה לנו שהציתה בגוף תהליך של מחלה, כאשר המחלה היא בעצם הדרך של הגוף לרפא את הטראומה שחווינו. הגוף זוכר גם טראומות עבר של הדורות הקודמים שלנו, ולכן אירועים שונים בחיים שלנו יכולים לעורר את הזיכרון הטראומתי ובכך לגרום לגוף להגן על עצמו ולעורר מחלה כדי לרפא. זה נשמע סותר- מחלה כדי לרפא, אבל זה מאוד הגיוני כשחושבים על זה שהגוף בעצם מעורר תגובתיות בהתאם למצב נפשי/ סיטואציה שבה אנחנו נמצאים. התגובתיות הזו גורמת להיווצרות של מחלות או לירידה במערכת החיסונית שמאפשרת כניסה של מזהמים וחיידקים שונים כדי להלחם באיום שהוצת. מכאן, שהדרך לא לחלות או לרפא את המחלה היא לזהות את הקונפליקט /הטראומה שהציתה מההתחלה את התגובה של הגוף ולהתמודד אתה ולשחרר אותה. זה יכול להיות קשה, וצריך מטפל טוב שיידע לחקור ולשאול את השאלות הנכונות. הרבה מאוד פעמים אנחנו מגיבים בדפוסים מסוימים שמעוררים אצלנו את הטריגר ואז מחלה פורצת שוב ושוב ושוב. לפעמים הטראומה נעוצה אי שם בעבר, ולפעמים היא בכלל לא שלנו - טראומה בין-דורית (למשל של ניצולי שואה שעברה לנכדים). לכן אדגיש ואומר שוב, זה טיפול שצריך להיעשות אצל מטפלים טובים, שיכולים לעזור לשחרר ולרפא. אני ספציפית עברתי סשן של טיפול במסגרת הסדנה וצפו המון דברים ששמרתי עמוק בבטן (איפה שהקרוהן מתבטא). זה שחרר אותי ממש. ואני יודעת שבעתיד אלך לעוד טיפולים לגבי דברים אחרים. אגב, אחרי הסדנה קיבלתי כלים טיפוליים וניסיתי בעצמי לשחרר אצל הבן שלי את הפחד מרעשים חזקים, וזה הצליח.

אלו הטיפולים שהתנסיתי בהם ממקור ראשון ואני יכולה להגיד שהיום אחרי 7 שנים שעברו מאז שאני לא לוקחת תרופות המחלה שלי בשליטה. אני ממשיכה ללכת לעיסוי שיקומי פעם בחודש, משתדלת מאוד להקפיד על התפריט התזונתי המותאם אישית, וממשיכה לחקור עוד כיוונים אלטרנטיביים - זה פשוט עושה לי טוב לגוף ולנפש.

הבנתי שיש עוד פתרונות ששווה לבדוק כמו בדיקת דם לאלרגיות למזון , מיפוי של חיידקי מעיים ותזונה בהתאם, טיפולים בשיטת אייפק (אני ממליצה לנסות, זה עבד על הבן שלי כשהיה תינוק ורגיש למאכלים שונים) וכמובן - טיפול פסיכולוגי או טיפול בNLP כי חובה חובה לעבוד גם על הצד הנפשי.

אם שרדתם עד כאן ויש לכם שאלות אני אשמח לענות , אפשר להשאיר לי פה תגובה ואפשר גם לשלוח לי מייל.